פסק-דין בתיק ב"ל 10735-09

1.         התובע הגיש לנתבע תביעה לגמלת השלמת הכנסה ביום 30.6.2008. תביעתו נדחתה משום שהכנסותיו עולות על גובה הגמלה (מכתב הדחיה צורף לכתב התביעה). הנתבע זקף לחובת התובע הכנסה מנכס בגין דירת בנו, והשאלה המתעוררת בעניינו הינה האם אכן יש לזקוף לחובתו הכנסה כאמור, ואם כן - האם יש לזקוף הכנסה רק משווי זכות הבניה או מן הנכס כולו.

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

א.         התובע מתגורר באבו גוש בנכס הבנוי על מגרש ששטחו 287 ש"ח (להלן - מהגרש).

ב.         על המגרש בנויות 3 דירות. באחת מתגורר התובע, בשניה - אחותו, ובשלישית - בנו. דירת הבן נבנתה בלא היתר בניה.

ג.          התובע זכאי לקצבת נכות כללית מיום 16.6.2006 בדרגת אי כושר בשיעור שחל 65%, ובסך של 2106 ש"ח..

ד.         אביו של התובע נפטר בשנת 2000.

ה.         ביום 23.2.2010, ולאחר שהתובע הגיש תצהיר לגבי זכויותיו בנכס, הודיע הנתבע כי מקובלת עליו טענת התובע כי יש להביא בחשבון כהכנסה מנכס את שווי זכויות הבניה של הדירה שמעל ביתו בהתאם לחלקו בירושת אביו (שליש), וכי על פי חוות דעת השמאי הכנסה רעיונית זו הינה בסך של 648 ש"ח. לפיכך יהיה התובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה בסך של 204 ש"ח.

3.         התובע טוען כי לאחר פטירת אביו חולק המגרש לשלושה חלקים בינו לבין שתי אחיותיו, כי הדירה של בנו תאופיק בנויה על חלקן של אחיותיו במגרש, וכי אחותו סלווה סייעה לבנו במימון הבניה. חוות דעת השמאי שהגיש הנתבע לגבי הנכס מושא המחלוקת אינה רלבנטית לענייננו, שכן מעדות השמאי עולה כי לא בדק כלל את הזכויות בנכס, ואת חלוקתן, ובדיקתו התייחסה לשווי זכויות הבניה בלבד. לחלופין, ואם לא יתקבלו טענות התובע, יש להביא בחשבון הכנסתו של התובע רק שליש משווי זכויות הבניה של דירת הבן תאופיק, על פי חלקו של התובע בירושת אביו.

4.         מנגד טוען הנתבע כי יש לדחות את התביעה כיוון שהתובע לא הוכיח את טענותיו, ונתגלו סתירות בין גרסאותיו השונות. התובע לא הוכיח את טענתו כי המגרש חולק לשלושה, ואף הוכח כי דירתו משתרעת על פני שטח של 135 מ"ר, ולא על שליש משטח המגרש, מה גם שהתובע נוהג בנכס כולו מנהג בעלים. משכך יש לקבוע כי לתובע בעלות מלאה הן על הדירה שבה הוא מתגורר, ועל דירת בנו, ולייחס לו הכנסה רעיונית מנכס זה. מחוות דעת השמאי עולה כי מדובר בבניה ברמה גבוהה ובאיזור מבוקש, ואף בכך יש להתחשב כאשר מדובר בגמלת הבטחת הכנסה. לפיכך הכנסות התובע מקצבת נכות בצירוף זקיפת הכנסה רעיונית מדירת בנו עולות על סכום הגמלה. לחלופין יש לזקוף את שווי עלות הבניה בלבד.

5.         כעולה מן האמור לעיל הסכים הנתבע תחילה לזקוף לחובת תובע הכנסה רעיונית של זכויות הבניה של דירת הבן, אך לא של הנכס עצמו, שכן על פי טענתו נבנה הנכס על ידי בנו. בסיכומיו, ולאחר שמיעת הראיות, חזר בו הנתבע מהודעתו הנ"ל (סעיף 2.ה לעיל), וטען כי יש לייחס לתובע הכנסה רעיונית מדירת בנו בשלמות, שכן לא הוכח כי הבן הוא שנשא בהוצאות בניית הדירה. לנוכח טענותיו אלה של הנתבע, ובהסתמך על חומר הראיות שהוצג לפני, תידון השאלה איזו הכנסה רעיונית, אם בכלל, יש לזקוף לחובת התובע מדירת בנו, אף כי חוות דעת השמאי מתייחסת לשווי זכויות הבניה בלבד.

6.                      בסעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981 (להלן - חוק הבטחת הכנסה) נקבע כי לצורך החוק "הכנסה" משמעה הכנסה מן המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ולרבות בסעיף 9(א)(4) לחוק:

"(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה".

בסעיף 9(ג) לחוק נקבע עוד כי "נכס" לעניין סעיף זה, כולל "...כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין...", ובתקנה 10 לתקנות נקבע:

            "10(א) כהכנסה חדשית מנכס יראו סכום השווה ל ^-8% משוויו מחולק ב ^-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החדשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה ביותר".

7.         טענתו העיקרית של התובע הינה כי המגרש, שהינו ירושת אביו, חולק בין 3 יורשים, הוא עצמו ושתי אחיותיו. טענתו זו של התובע לא הוכחה. לא הוצג לפנינו צו ירושה המעיד כי כך אמנם חולקה ירושת האב, ולא הובאה אף לא ראשית ראיה כי האחות הנוספת שנפטרה, נהלה, קיבלה אף היא חלק במגרש. יורשיה לא העידו לפנינו, ולא הובאה ראיה אחרת התומכת בגרסתו זו של התובע.

זאת ועוד. התובע טוען כי ביתו בנוי על חלקו בירושת אביו, היינו על שליש מן המגרש - 95 מ"ר. ואולם מחיוב הארנונה שהוצג לפנינו (נ/3) עולה כי שטח דירתו של התובע הינו 135 מ"ר. התובע אישר זאת (ע' 10 ש' 16-17). לא ברור, אם כן, כיצד חולק המגרש בין שלושת היורשים הנטענים.

ביום 17.9.2006 נחקר התובע על ידי חוקר הנתבע.  בהודעתו (נ/2) אמר התובע כי הוא בן יחיד ואין לו אחים, וכי לא ירש מהוריו כלום "מלבד הבית הזה". התובע לא הזכיר כלל את אחיותיו או את העובדה כי הן מתחלקות עמו בירושת אביו, ומן ההודעה עולה כי התובע הינו היורש היחיד של המגרש. הטענה כי אחיותיו התחלקו עמו בירושת אביו הופיעה לראשונה בתצהיר שהגיש התובע בתיק זה ביום 9.12.2009, למעלה מ-3 שנים לאחר כן. מדובר, אם כן, בגרסה מאוחרת אשר לא נתמכה בראיה חיצונית כלשהי ויש לדחותה. אוסיף כי גם טענת התובע כי ביתו בנוי גם על חלקים שאינם שייכים לו (סעיף 9 לתצהירו) לא הוכחה.

משנדחתה טענת התובע כי הנכס חולק ל-3 חלקים, יש לזקוף לחובתו את זכויות הבניה בדירת בנו במלואן.

7.         נותרה לדיון השאלה האם יש לזקוף לחובת התובע אף את שווי דירת בנו. כך פסק השופט רבינוביץ בעב"ל 40269/97 ג'ברין - המל"ל (ניתן ביום 9.2.200), שעסק בשאלה זו: